אודות שמואל פייזר
זה אלפי שנים שבכל התרבויות בעולם יצרו משוררים שירים והלחינו אותם בכדי להביע רגשות ומשמעות לחיים שלהם. כל עם, כל דור והמורשת שלו.
השירים חלקם למעשה היו ״סיפור״ או אירוע שקרה בעבר או יקרה בעתיד, כמו מלחמה, אסונות טבע, שלום, אהבה וכדומה.
כל אלו התנקזו לתוך שיר או קבוצת שירים.
השירים מאפשרים ומספקים לנפש האדם, לעיתים אף בדרך סמויה, יכולת להתמודד עם מצבים שונים ודילמות אישיות ובין-אישיות, לסייע בריפוי כאבים ואף לטפל בכל מיני קונפליקטים על ידי הרגש המושפע מן השיר.
אלא שבעשרות השנים האחרונות ותחילת המאה הזו אנו עדים לשינוים הטכנולוגיים, האינטרנט והרשתות החברתיות.
אין סוף ערוצים המתרבים מדי יום בקצב מסחרר ושוללים מאיתנו את החיבור הנצחי לעצמנו ולרגשותינו, לטובת הטכנולוגיות שמסיחות את הדעת מן העיקר ומְפֵרוֹת, את השקט הפנימי הכה נחוץ.
כך יכול אדם לשמוע מאה שירים ביום מבלי שיתעורר רגש בליבו.
אולם בין כל השירים והסיפורים תמיד יסתנן לו שיר עמוק מהחיים שהוא כולו סיפור ורגש. כאשר אתה שומע אותו אתה מתרגש. רבים גם יורידו דמעות כאשר הסיפור יוצא מן השיר וחודר היישר אל הלב.
אז באופן מוחלט וברור יוכל כל אדם לעשות בו שימוש אם רק ירצה ויקבל זאת על עצמו. מכאן ובשל כך החלטתי אני, שמואל עבדכם, שבגיל 800 הפכתי למשורר-מלחין-וזמר כנגד כל היגיון בריא ומציאותי, קודם כל להבין מאיפה, מהיכן, ובאיזו זכות נבחרתי על ידי השם המבורך, אני שמוליק הקטן להיות לכם השליח וקול שופר דווקא לעת זקנה?
והנה
התשובה
במסע צלילי חיי עברתי בערך 20 מערכות או גלגולים.
מילד ליוצאי שואה מוכה נפש, השורד וחי בעיר ערבית עתיקה, דרך נער שובב המנסה לשרוד בחברה הזרה לו, רחוק במדבר על שפת נואבה, בצבא בו נפצעתי נפשית-וגופנית ושירותי אותו שנים, בהיותי מפיק אירועי תרבות, בעל אולמות אירועים וכנסים, קבלן, הבעלים של מרכזים מסחרים, יועץ נפשי ומגשר לעלית החברה הישראלית, מומחה לפו״פ, איש אנרגיה ודלק, בעל חווה בגולן עם צימרים, מנהל שיווק וארגון מוזיאון גדול, יזם מאז ומעולם, ועכשיו משורר מלחין ושר.
פעם הייתי מתלהב מכל תפקידי בחיים. היום כשהנני מבוגר דיי אני מבין שכל חיי רק חיפשתי ובעצם מעולם לא מצאתי את מה שחשבתי, אלא מצאתי תמיד את מה שרציתי. הדברים הללו נתנו ונותנים לי כוחות של תחנת כוח גרעינית לתת ולהעניק לכם סיפור- שיר – וכלים, הכול ביחד, בכדי שתוכלו לנוע קדימה ומיד לחיים טובים יותר.
שנים ארוכות סירבתי לעשות זאת, נלחם כל יום עם אשתי ליאורה, חבריי ושותפי, עד שיום אחד אמר לי הרב בבית כנסת:
"דע לך שמואל, אם יש בן אדם אחד, או מאה, או אלף, שיכולת לסייע בידם עד כדי פיקוח נפש ולא עשית זאת, אף שקיבלת מהקדוש ברוך יכולת לעזור וסירבת, אתה עתיד לשלם על כך". כמובן הדבר השפיע עליי מאוד והנה לכם במשך שנה רצופה
בוקר אחד אחרי 24 שנים בעשייה, הקמתי את מפעל חיי, בוסתן בית הנשיא.
צליל לחיים.